Doulanit

מאמרים

השפעת תהליך הלידה על הצלחת ההנקה

כדולה שהיא גם מדריכת הנקה, אני צופה פעמים רבות מן הצד בכאב לב רב בנשים רבות המוותרות על ההנקה.
ההנקה חשובה מעיין כמוה הן ליילוד והן לאם. ארגון הבריאות הבינלאומי הגדיר את ההנקה כתזונה מיטבית של תינוקות בני יומם ולפחות בחצי השנה הראשונה לחייהם.

נשים רבות אני פוגשת. כולן מדהימות, רובן עם רצון עז להניק, אם לפני הלידה ואם לאחריה. רבות מהן נתקלות בקשיים וכשאני מגיעה אליהן לאחר הלידה ומתעניינת במהלך הלידה אני מגלה שהלידה היתה בדרך כלל לא פשוטה או היו מעורבים בה משככי כאבים. עליי לציין שנשים שאינן נעזרות בדולה וזו להן לידתן הראשונה, בדרך כלל מוצאות עצמן לוקחות אפידורל גם אם תכננו ללדת בלעדיו.

החלטתי לעשות מיני מחקר משלי לגבי השפעת תהליך הלידה על מהלך ההנקה. האם יש קשר בין השניים או הצלחת ההנקה היא עניין מקרי בלבד ומחויבות למשימה.

עליי לציין כי שום מחקר שקראתי לא נעשה בארץ, אך בהחלט מחקרים רבים ניתן למצוא ולקרוא לגבי הקשר בין השניים. גם אני עקבתי אחר הנשים שליוויתי בלידות – רצונן התכוונותן להניק לפני הלידה , כמובן שהייתי אתן במהלך הלידה, עיבוד הלידה ומה קרה בפועל לאחריה וכיצד התנהלה ההנקה.

מחקרים שונים מראים על קורלציה גבוהה מאוד בין חווית היולדת ותפישתה את הלידה ובין הצלחתה ונכונותה להתאמץ למען הצלחת ההנקה לאחר הלידה.

מסתבר מאותם מחקרים, שאישה אשר יולדת בלידה אקטיבית, פעילה ונוכחת בלידתה מיטיבה להניק לאחר מכן. החיבור הראשוני כבר בחדר לידה או לחילופין בלידת בית, הוא יעיל ומוצלח. דבר זה נותן לאישה את הביטחון ביכולותיה וביכולות תינוקה. התינוק שנולד אינו רדום, ההורמונים (כגון אוקסיטוצין) השפיעו גם עליו, רפלקס היניקה שלו לא שובש בעקבות חומרים מרדימים וכך החיבור שלו לשד ויניקתו יעילים יותר.

מחקר חשוב אחר שנעשה על השפעת האפידורל על ההנקה ,העלה תמונה ברורה למדיי כי אכן כן האפידורל משפיע באופן שלילי על הצלחת ההנקה עוד בחדר לידה. רוב הנשים שהביעו רצון להניק לפני הלידה ואפילו מייד לאחר הלידה לא הצליחו לעשות זאת. נשים אשר ילדו עם אפידורל והיו בביות מלא, הצליחו במידה רבה להדגים כיממה לאחר הלידה שתי הנקות מוצלחות (כ 69.6%). נשים אשר ילדו ללא אפידורל הצליחו ברובן להניק כבר בחדר לידה ולאחר יממה כ 81% מהן הצליחו להדגים שתי הנקות מוצלחות. בסך הכל בבדיקה שעלתה לגבי כלל התינוקות שנחשפו לאפידורל עלה שרובם נחשפו לבקבוק ולתחליפי חלב בצורה משמעותית יותר בזמן אשפוזם מאשר אלה שלא נחשפו לאפידורל.

גם תינוקות שהיו חשופים לטשטוש (פטדין פנרגן) התקשו להפעיל את הרפלקסים שלהם. תינוקות אלו היו מנומנמים ולא היו מסוגלים לפתוח את עיניהם. הזמן הקריטי למפגש הראשוני אם-תינוק הוחמץ. התינוק הישנוני אינו יונק שעות רבות לאחר הלידה והאם מתחילה להיות מתוסכלת שתינוקה לא רוצה לינוק ואף הגירוי על השד מתעכב ובכך מתעכבת הדרישה לייצור חלב בגוף האם. הנקה שאינה מתחילה בבית החולים תיצור קושי גדול יותר בבית.

תינוקות שלא נחשפו לתרופות בזמן הלידה מציגים התנהגות של טרום הנקה כבר מייד לאחר הלידה כאשר מניחים אותם על בטן האם. התינוקות מבצעים מעין עיסוי עם היד שלהם לשד האם. עיסוי זה יחד עם מציצת התינוק גורמים לשחרור נוסף של אוקסיטוצין אצל האם. תינוקות שנמצאים במגע עור לעור עם אמם מווסתים את חום גופם מהר יותר ובוכים פחות מאלה שמופרדים מאמם ומונחים בעריסה.

תינוקות שנולדו בהשפעת תרופות(אפידורל, טשטוש או שילוב של שניהם) מתקשים לבצע את סידרת הפעולות הדרושות לייזום ההנקה. קשה להם "להתלבש" על השד (LATCH), קשה להם להתמיד במציצה לאחר ההתלבשות ולשמור על וואקום. לעתים המציצה שלהם מאוד לא מאורגנת וללא תאום עם מערכת הנשימה, דבר הגורם להשתנקויות. רפלקס מציצה משובש ולשון שלא עובדת נכון בפה גורמים להקטנת כמות החלב המגיעה לתינוק. תינוקות אלה הם בדרך כלל ישנוניים ולא מראים סמני רצון לינוק. התהליך שנפגע בתחילתו גורם לכך שתינוקות אלה עולים פחות במשקל ומאבדים יותר ממשקל לידתם בשבוע הראשון. לאמהות שלהם יש סיכוי ליותר בעיות בהנקה כמו פצעים בפטמה, גודש וייצור מועט של חלב כתוצאה מריקון לא יעיל.

אין ספק כי ההתערבויות השונות מפריעות להיווצרות הקשר הראשוני בין האם לבין תינוקה. הן מפריעות לאוקסיטוצין להיות מופרש ולחיבור הטבעי שאמור להתרחש לאחר הלידה. העובדה שלוקחים את התינוק תוך כדי השעה הראשונה מהאם, מונעת פעמים רבות את ההנקה הראשונית. דבר זה פוגם ביכולת התינוק לגרות את השד, להפריש בגוף האם אוקסיטוצין ומכהה את רפלקס היניקה הטבעי של התינוק. חומרי ההרדמה השונים שהאם מקבלת מטשטשים את התינוק, גורמים לו להיות ישנוני ולכן אין ביכולתו להתחבר כראוי לפטמה וחלון ההזדמנות חולף. זה בצד תחושות קשות של האם כלפי הלידה, לעתים אף טראומטיות גורמות לכך שהאם תהיה פצועה, כאובה ומכאן הדרך להפסקת ההנקה קצרה ביותר.

ביות מלא, תחושת העצמה וחוויה טובה של הלידה משולבים עם נחישות להניק, הדרכה נכונה אם לפני הלידה ואם לאחריה, סבלנות ותמיכה חשובים ביותר ואף מהותיים להצלחת ההנקה לטווח ארוך. אומנם ההתערבויות הרבות והשונות הן אבן נגף משמעותית בדרך להנקה אך הן ניתנות לתיקון בעזרת תמיכה נכונה ליולדת. יש חשיבות עצומה לתחושת היולדת בקשר ליכולותיה . כאשר היא מרגישה עצמה מועצמת בעקבות הלידה, יש לה יותר נכונות להתגבר על המכשולים וידיעה פנימית שהיא יכולה להתמודד גם עם הקשיים המתעוררים כעת.

מאמרים נוספים תוכלו לקרוא בבלוג שלי.
0526909589
האתר עוצב ונבנה על ידי    POPINS technology
דף הבית אודות אני מאמינה השירותים שלי שאלות ותשובות מאמרים קישורים ממליצים צור קשר