Doulanit

שאלות ותשובות

כאן ריכזתי עבורכם תשובות לשאלות שונות שנשאלתי לאורך הדרך ע"י יולדות. תוכלו להתרשם וללמוד על האפשרויות העומדות בפניכם מתוך התשובות המופיעות.
עליי לציין כי הרעיונות הם בגדר פתרונות כלליים ומתאימים בדרך כלל לנשים בעלות היריון בסיכון נמוך. יחד עם זאת, ישנם גורמים רבים המשפיעים על ההריון והתפתחותו, כל אשה עם היריון ייחודי לה.
תמיד כדאי לפנות לאיש המקצוע המלווה אתכן בהיריונכן (דולה, אחות טיפת חלב, אחות קופת חולים, הגניקולוג שלכן...)
בכדי לקבל תמונה מלאה ומפורטת לגבי מצבכן האישי והפתרונות המתאימים ביותר לכן.

  1. מהו חתך אפיזיוטומיה וכיצד ניתן להקטין את הסיכוי שיחתכו אותי ?
חתך אפיזיוטומיה הוא חתך הנעשה באיזור הפרינאום (הפירנאום הוא איזור שרירי המורכב משרירים ומרקמות חיבור, הוא בונה את הקירות שבין הרחם לבין שלפוחית השתן לבין החלחולת. כמו כן הוא מקיף את הרחם ומחזיק את המבנה של רחם,פי טבעת,שלפוחית שתן במבנה משולש בחלל הבטן) במטרה להרחיב את מוצא הנרתיק ולאפשר לתינוק לצאת יותר בקלות. בעבר נהגו לבצע את החתך מתוך אמונה כי הוא מקטין קרעים בפרינאום ומונע בעיות של צניחת רחם או חלחולת. מחקרים רבים הנעשו לאחרונה הפריכו טענה זו מן היסוד. עוד הוכח כי היה רצוי להימנע מהחתך, אלא אם כן ישנה בעיה של מצוקה עוברית או סיכון אחר (שבו צריך שהעובר ייצא כמה שיותר מהר).
את הסיכון לחתך ניתן להקטין באופן משמעותי על ידי מספר פעולות פשוטות טרם הלידה וכמה בזמן הלידה:
א. עיסוי פרינאום – עיסוי פרינאום יכול להתבצע על ידך, על ידי בן זוגך או על ידי מכשיר הנקרא אפי-נו.
ב. תרגול הרפיה ונשימה.
ג. בזמן הלידה: לא ללחוץ בזמן שישנה הכתרה(ראש העובר נמצא בפתח) אלא בצורה איטית בהתאם לצירים "לנשוף" את העובר החוצה. בעובר גדול אפילו כדאי להחליף את התנוחה בזמן זה לשכיבה על הצד עם רגל למעלה, דבר המקטין את הלחץ על הפרינאום.
ד. להביא לחדר הלידה בקבוק שמן שקדים סגור ולבקש מן המיילדת המקבלת את הלידה לעסות את הפרינאום בשלב הלחיצות. רוב המיילדות מציעות לעשות זאת מעצמן.
  1. הגעתי לשבוע 41 וכלום לא קורה... איך אני יכולה לזרז את הלידה ?
ישנם אמצעים שונים לזרז לידה "באופן טבעי". אם זאת, עליי לציין כאן כי במידה שהנפש והגוף אינם בשלים ללידה, שימוש בכל האמצעים הללו גם יחד לא יעזרו כלל. ולבסוף תצטרכי להשתמש באמצעים רפואיים.
א. דימיון מודרך – שבי למדיטציה ודמייני עצמך נפתחת ללידה, זמני את הצירים וממש ראי אותם עוברים בגופך, גדלים, מתעצמים ועוזרים לך להיפתח כפרח.
בכל האמצעים שאזכיר בסעיפים ב-ד אני ממליצה בחום לוודא כי האנשים אליהם אתם פונים עם ניסיון וידע בעבודה עם נשים הרות.
ב. רפלקסולוגיה
ג. שיאצו
ד. דיקור סיני
ה. שילוב של מספר שיטות בו זמנית
ו. שמן קיק – שמן קיק המופק מצמח הקיקיון הוא בעצם רעיל לגופינו. יחד עם זאת, במינון הנכון הוא ידוע כמנקה רעלים מגופינו.הדבר יוצר התכווצויות מעיים המביאים לשלשולים והקאות מה שמוביל בסופו של דבר לצירים. שמן קיק פעמים רבות מקפיץ לידה קדימה, לכן יש להיזהר בו בייחוד בלידה חוזרת ולהזהר שבעתיים במידה והלידה הקודמת היתה קצרה (4-6 שעות)
  1. מתי לפנות לבית חולים ?
בעיקרון יש לפנות לבית החולים כאשר את חווה צירים כל 5 דקות למשך שעתיים לפחות.
יחד עם זאת, ישנם מקרים אחרים בהם את צריכה לפנות לבית החולים גם אם אין צירים בכלל או אם הם חלשים.
א. ירידת מיי שפיר – יש לציין שמשפט זה כולל בתוכו גם את המקרים בהם יש דליפה של מיי שפיר.
ב. דימום – דימום חלש או חזק שהוא דם טרי כמו קבלת מחזור, או דמם כהה המלווה בכאבים חדים.
ג. מיעוט תנועות עובר – במידה ואינך חשה בתנועות עובר כלל או שמת לב שהן פתאום פחתו באופן משמעותי ממה שהנך רגילה, את מוזמנת לשכב על צד שמאל לשתות ולאכול משהו מתוק. הנורמה היא 5 תנועות עובריות במשך חצי שעה. באותה מידה גם אם פתאום ישנה "השתוללות" של העובר (הכוונה לדבר היוצא מרגל התנהגותו בדרך כלל) כדאי לבדוק זאת.

בכל מקרה אני דוגלת בשיטת ה "יש ספק? אין ספק!"
כלומר, אם את לא בטוחה שהרגשת תנועות, שאכן זו ירידת מיים או זה כן או לא הפקק הרירי – עדיף להיבדק בדיקה "מיותרת" מאשר להצטער בדיעבד.
  1. עברתי את שבוע 42 כלום לא קורה ועוזר, מה מצפה לי בבית החולים ?
המשמעות במקרה כזה היא שצריך לייצר לך לידה.
לרשות בית החולים עומדים אמצעים שונים ומגוונים. הצוות מחליט על פי שיקוליו הוא ובהתאם לנתונים של מצבך הפיסיולוגי, בהתאם לפרוטקול המקובל אצלו על האמצעים השונים והסדר שלהם.
טבליות פרוסטהגלנדינים – הורמון הקיים ברירית הרחם ובנוזל הזרע. מוחדר לנרתיק קרוב לקרום צוואר הרחם על ידי נרות או ג'ל. ישנם בתי חולים שיעדיפו להזריק בעירוי את הנוזל ישירות לווריד.
בלון – החדרת קתטר לצוואר הרחם והיפוח בלון מלא במים. פעולה זו יוצרת לחץ מכאני על צוואר הרחם, המאלצת אותו להתחיל להימחק ובעצם לגוף להפריש פרוסטהגלנדינים לריכוך והצוואר ומחיקתו. כאשר הבלון נופל מעצמו ישנה פתיחה של 2-3 ס"מ.
סטריפינג – רופא או מיילד מפרידים באופן מלאכותי ואקטיבי את קרומי השפיר מדופן הרחם. נתן לביצוע רק אם צוואר הרחם כבר פתוח וניתן לבדוק את היולדת באופן ואגינלי (כלומר לפחות פתיחה של ס"מ).
פקיעת מיי שפיר – כשמו כן הוא. פקיעת קרומי מיי השפיר. מחדירים אל תעלת הלידה מכשיר דמוי מסרגה שבעזרתו מבצעים (פוקעים) חור קטן בקרומים דבר המוביל לירידת מיים. בדרך כלל נעשה בחדר לידה כמאמצעי לזירוז לידה שהתקדמותה נעצרה.

עליי לציין שאם אין מצוקה עוברית או אמהית פעימים רבות הצוות מאפשר ללידה להתפתח באופן טבעי במידה ואת מבקשת זאת. לצורך כך ישאפזו אותם במחלקה להיריון בסיכון גבוה, ינטרו אותך ויבדקו אותך. תוך 48 שעות במידה ולא יקרה כלום יתחילו את ההתערבויות השונות.
  1. לידות מכשירניות – האם יש לי אפשרות בחירה?

ובכן, בגדול לא. זהו השיקול הבלעדי של הצוות הרפואי שנמצא איתך. השיקולים ינבעו מכך שאת נמצאת בשלב השני של הלידה והיא נתקעה. העובר עבר את הספינות, כלומר נכנס לתעלת הלידה אך אין כל התקדמות. או לחילופין אם את מותשת ואינך משתפת פעולה (בין אם זה בגלל שאת מורדמת או שלב ראשון ארוך ומתיש). ישנם בתי חולים אשר יאמרו לך כי את עומדת בפני הצומת הבא – ואקום או קיסרי. מה את מעדיפה? ובאותה נשימה מה הרופא ממליץ. המלצתי  להקשיב לצוות וללכת עם המלצתו.
לידה מכשירנית תמיד תתבצע בהרדמה אפידורלית או מקומית.

ואקום – מצמידים את כיפת השולפן אל ראשו של התינוק. ברגע שנוצר ואקום של אטמוספירה אחת הכיפה נצמדת לראשו של התינוק ומאפשרת למשוך אותו החוצה. המשיכה נעשית עם צירי הלחץ ובשיתוף פעולה שלך – את לוחצת. בעיקרון מבצעים ניסיון אחד הכולל סדרה של צירי לחץ, אם לא הצליח והתינוק לא יוצא יכניסו אותך לקיסרי.

מלקחיים – המיילד/ת  או הרופא מחדירים את שתי הכפות של המכשיר לתוך תעלת הלידה ומלבישים אותן על ראש התינוק. המיילדת מצמידה את הכפות לראשו ומושכת את התינוק החוצה.

  1. האם יש לי ירידת מים ?
ירידת מים או דליפת מיי שפיר זה מצב בו הקרומים פקעו לגמרי או באופן חלקי. העובר שלנו גדל ברחם מוגן על ידי שני קרומים חזקים ומושרשים בדופן הרחם. בתוך קרומים אלה יש נוזל הנקרא מיי שפיר. במידה וקרומים אלה פוקעים או נוצר בהם חור, תהייה דליפה של מיי שפיר מתוכם החוצה. לנוזל יש ריח חזק של זרע, כך שאחת השיטות לבדוק האם הרטיבות הזו היא דליפת מים או לא, היא פשוט להריח את התחתון. בנוסף כדאי לשים פד נקי ולבדוק כעבור שעתיים האם הפד רטוב האם יש צבע לרטיבות ואיזה ריח. נוזל השפיר הוא בצבע שקוף-ורדרד.

שוב, אני מדגישה, אם יש ספק? אין ספק! עשיתן ואתן עדיין לא בטוחות, גשו לבית החולים.
  1. אפידורל – מהו ? מה יתרונותיו והאם יש לו חסרונות ?
אפידורל כן או לא זו התלבטות שאני שומעת לרוב. כדולה אני מאמינה שאפשר ללדת ללא התערבות אולם אני חייבת לומר שלפי גישתי ישנם מקרים שבהם כדאי לקחת אפידורל, גם אם החלטת שאינך רוצה אפידורל כלל, כדאי לשמור על ראש פתוח ולדעת שלעיתים זה הדבר הנכון לעשות בנקודה מסויימת בלידתך הייחודית לך. לקיחת אפידורל בלידה אחת אינו מעיד על כך שאינך יכולה ללדת את הלידה הבאה, במידה ותרצי, ללא אפידורל. בחרתי לפרט קצת על היתרונות והחסרונות כדי שיהיה בידיכם את כל המידע לקבלת החלטה.
אפידורל זהו חומר הרדמה אשר משמש גם לניתוחים שונים (כגון גב תחתון, פריצת דיסק, ועוד). חומר ההרדמה מוזרק לחלל האפידורלי בין חוליות L2-L5 . לכן הוא נקרא כך. התרופה ניתנת באופן רציף, דרך קטטר המוחדר לחלל האפידורלי הנמצא סמוך לחוט השדרה.
יתרונות:
• החומר אינו מטשטש את האם
• היתרון הכמעט בלעדי של האפדירול הוא טשטוש יעיל לכאב. פעמים רבות אף אינך חשה בכאב בכלל.
• נותן כיסוי לאורך כל הלידה
• האפידורל יוצר הרפיה טובה של השרירים וניתן לבצע לידה מכשירנית או אפילו קיסרית במידת הצורך.
• בלידה ראשונה השלב הלטנטי ארוך ולכן מאפשר מנוחה לאורך זמן
• אם מבוצע חתך חייץ, פחות מרגישים בחיתוך
חסרונות:
• דורש מרדים מיומן שלא תמיד נמצא בחדר לידה
• יש מעבר של החומר למוחו של העובר, דבר הפוגע ברפלקס היניקה
• גורם להאטה ועיכוב בתהליך הלידה ולכן עדיף לקחת אותו לא פני 4-5 ס"מ
• אין טעם לבצע כשהפתיחה גדולה והלידה קרובה מכיוון שעוברות כ – 45 דקות מרגע ההחלטה על הזריקה ועד שהיא מתחילה לפעול
• יש איבוד תחושה בשלפוחית השתן ולכן יש צורך בחיבור לקטטר, הדבר יכול להגביר את שכיחותם של זיהומים בשלפוחית אחרי הלידה
• הזריקה יכולה להחליש את הצירים ואז ייתכן שיתעורר צורך במתן זירוז
• מעלה את הסיכוי ללידות מכשירניות / קיסריות
• לעיתים, ומסיבות לא ברורות הזריקה לא משפיעה היטב וניתן לחוש בצירים רק בצד אחד ואפילו רק בנקודה בודדת בו
• עלול להוריד את לחץ הדם של היולדת, לכן היא צריכה להיות מנותרת כל הזמן ולכן מריצים לה נוזלים דרך הווריד
• זמן התאוששות ארוך יותר, אסור ליולדת לרדת מן המיטה 6 שעות לאחר הלידה
• ישנן תלונות מיולדות שילדו בלידה אפידורלית על כאבי גב בקורולציה גבוהה לעומת נשים שילדו ללא אפידורל
• מרתק את היולדת למיטה וגורם לחוסר תחושה בגפיים תחתונות – מקשה פעמים רבות על לחיצה טובה בזמן צירי הלחץ
• משפיע על מעברי הורמונים שונים כגון אוקסיטוצין שהוא ההורמון המופרש ליצירת הבונדינג עם התינוק
• גורם להיפותרמיה ואיבוד חום, דבר הגורם ליולדת לרעד וצמרמורת. סיבה נוספת היא הרצת נוזלים קרים לגוף היולדת בכדי לשמור על נפח הדם ולמנוע ירידת לחץ דם.
• הרגשת גרד בפלג גוף עליון שאינו מורדם
• עשוי להעלות חום אימהי ואף עוברי
  1. מהו הפקק הרירי וכיצד אני יודעת שהוא נפל ?
זהו צבר של כלי דם ותאים המשמש כפקק הגנה לפתח צוואר הרחם מפני זיהומים שונים לכל זמן ההריון. צבעו חום בהיר, מרקמו רירי.
יש נשים המתארות אותו "כמו החום של סוף המחזור".
הוא יכול ליפול כשבועיים לפני הלידה, ואפילו בתהליך הלידה עצמו.
0526909589
האתר עוצב ונבנה על ידי    POPINS technology
דף הבית אודות אני מאמינה השירותים שלי שאלות ותשובות מאמרים קישורים ממליצים צור קשר